אז שירה היא

– אז שירה היא געגועים למה שגורם לה להיות מה שהיא כ י ל י ו ן נ פ ש עד אין סוף
– לא
– השירה היא המדרגה הגבוהה ביותר בהתפתחות ההרגשה הסתומה
– כן
– ברגע שיוצא ה ח ו צ ה הנסתר, השירה מיישרת אותו ומאירה אותו רק כדי לתור פרוע אותו מחדש, כדי לחדור אותו בחזרה פ נ י מ ה
– כלומר ?
– השירה חושפת את הרגש לאור מספיק כדי שיצרוב אבל לא מספיק כדי שיפסיק. השירה היא דחף בהברות באותיות בודדות שדוחף בבת אחת את הרגש החוצה ופנימה
– החוצה ופנימה ?
– כן. שם בדיוק. בין החוץ לפנים.
– יש מקום כזה ?
– החלל הקוסמי שהוא גם הפתח הפיזי בין הפנים לבין החוץ
– ?
– חלל הפה. שם השירה. בהברות הנהגות בשפתיים שהן הפתח של הפתח. ובעיצורים הנוצרים בלשון שהיא כל החלל ומלואו כמעט, שהיא השריר החודר ונחדר דרך השפתיים.
– מנשקות, מנושקות הן הפעולות של הרגש של ההכרה בדרך לאובדן ההכרה. שם השירה באובדן
– ברגע של ההתרגשות ברגע של ההתנשקות, ב ע ר פ ו ל של המפורש, ב ג ו ף המפולש
– רגע לפני שהמילים המאולפות שבות להכרה