המשך מבוא בקצרה
שֵׁ ם. כָּל מִלָּה הַמְּסַמֶּנֶת אֶת הַשֵּׁם שֶׁל אֵיזֶה דָּבָר.
נִ פְ רָ ד. הַשֵּׁם הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ קָשׁוּר לְשֵׁם אַחֵר (בַּיִת).
נִ סְ מָ ךְ. הַשֵּׁם הַקָּשׁוּר לְשֵׁם אַחֵר (בֵּית הַחַיִּים).
נְ טִ יַּ ת הַ שֵּׁ ם. חִלּוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַתְּנוּעוֹת הַבָּאִים לְסַמֵּן אֶת הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל הַשֵּׁם
לְאֵיזֶה גּוּף וּלְאֵיזֶה מִין.
הֶ עָ רָ ה. חִלּוּפֵי הַתְּנוּעוֹת חָלִים בִּשְׁתֵּי הַהֲבָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם.
גּ וּ ף. שְׁלוֹשָׁה גּוּפִים הֵם : רִאשׁוֹן. שֵׁנִי. שְׁלִישִׁי.
מִ י ן. זָכָר. נְקֵבָה.
מִ סְ פָּ ר. יָחִיד. רַבִּים. זוּגִי.
סִ י מַ ן הָ רַ בִּ י ם. הָאוֹתִיּוֹת הַנּוֹסָפוֹת לַשֵּׁם: זְמַן – זְמַנִּ-ים, אַהֲבָה – אֲהָב-וֹת.
הֶ עָ רָ ה. בְּתֹאַר הַשֵּׁם – הַמִּלָּה הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַשֵּׁם: טוֹב, רַע- בָּאוֹת רַק הָאוֹתִיּוֹת
לְרַבִּים טוֹבִ-ים וּלְרַבּוֹת רָע-וֹת.
מִ סְ פָּ ר ז וּ גִ י. שֵׁם דָּבָר הַמְּחֻבָּר מִשְּׁנֵי חֲלָקִים, הַמְּהַוִּים זוּג אֶחָד, אֲנִיאַתְּ.
מִ לּ וֹ ת הַ שַּׁ יָּ כ וּ ת
שֶׁל יָחִיד וְשֶׁל רַבּוֹת שֶׁל יְחִידָה וְשֶׁל רַבִּים
גּוּף.1 שֶׁלִּי. שֶׁלָּנו
גּוּף 2. שֶׁלְּךָ. שֶׁלָּכֶם.
גּוּף 3. שֶׁלּוֹ. שֶׁלָּכֶן.
גּוּף .1שֶׁלִּי. שֶׁלָּנוּ.
גּוּף .2 שֶׁלָּךְ. שֶׁלָּהֶם.
גוף .3 שֶׁלָּהּ. שֶׁלָּהֶן
הַשָּׂפָה הִיא גּוּף רִאשׁוֹן בְּגוּף שֵׁנִי. שֶׁל יָחִיד וִיחִידָה. בִּזְמַנִּים. בְּנִפְרָד. בְּנִסְמָךְ. בִּנְטִיָּה. בְּמִין. בְּהֶעָרָה.
בְּמִלִּים. הַשָּׂפָה הִיא גּוּף. הִיא שַׁיָּכוּת. שֶׁלִּי. שֶׁלָּךְ